תהליך הבראה למפעל פלסטיקה

כשנפגשנו לראשונה היה די ברור לו שטוב כבר לא יכול לצאת מזה. העסק כבר לא יחזור לקדמותו. המצב התדרדר מחודש לחודש, שיחות טלפון ודרישות הבהרה מהבנק הפכו לתכופות ולאחרונה אף לוו ברמיזות מאיימות משהו. הוא ידע שהסוף קרב ואיתו תקרוס עשייה של 7 שנים אינטנסיביות. תוכנית הבראה נראתה רחוקה מעבר לאופק.

הבעיה הייתה קשה עוד יותר שכן גם את מרבית חסכונותיו הכניס לעסק עוד כשחשב שהבעית הנזילות היא זמנית.

לרוני היה מפעל לייצור מוצרי פלסטיק מסוגים שונים, החל מקופסאות אחסון ועד לארגזי כלים מורכבים. את העסק פתח לאחר שעבד והתמחה בתחום, אצל אחד ממפעלי ייצור הפלסטיקה הגדולים, בתחילה כפועל ייצור ולאחר מכן התקדם למשרת שיווק ומכירות. יחסי האנוש המעולים של רוני, רמת השירות ורמת המקצועיות שלו הביאו ליצירת בסיס לקוחות ראשוני. עם הזמן, הלך והתפתח העסק ולאחר 4 שנים כבר העסיק 20 עובדים על 3 מכונות ייצור שפעלו כמעט מסביב לשעון.

העסק התקדם והתפתח, מחזורי המכירות הלכו ותפחו ולדברי רואה החשבון שיעור הרווח הגולמי והרווח הנקי איתם. רוני למד עם הזמן לזהות מקורות איכותיים ואטרקטיביים של חומרי גלם ואף התנסה ביבוא עצמי של חלק מהחומרים.

דבר אחד הטריד מאוד את מנוחתו של רוני. בעוד דוחות הרווח והפסד הציגו שיפור מתמיד במצב העסק, הרי שבפועל, תזרים המזומנים בבנק הורע בעקביות. צורכי האשראי גדלו ולאחרונה נסקו לגבהים חדשים. גבוהים מדיי. מצבת הביטחונות בבנק כבר לא הספיקה בכדי לכסות על הצרכים של העסק. לאחרונה, כשביקש רוני להגדיל שוב את מסגרות האשראי בבנק הוא נתקל לראשונה בסירוב ולא זו בלבד אלא שמנהל הסניף קרא אותו לסדר והמליץ לו בחום להתחיל להערך להפחתה של המסגרות הקיימות. אלמלא היה לרוני רזרבה כספית ייתכן מאוד שהעסק היה כבר קורס.

מיד נכנסנו לתהליך של ניתוח המצב הפיננסי של העסק. בנוסף, ערכנו סיור במפעל על מנת ללמוד מקרוב את תהליכי העבודה, רמת היעילות והאפקטיביות, ניצולת המכונות, מערכות הניהול והדו"חות וכמובן את המבנה הארגוני של העסק, בעלי התפקידים, סמכויות, שיטות הניהול ורמת שביעות הרצון של העובדים.

כל אלו יחד סיפקו תמונה מאוד ברורה לגבי מצב העסק. עכשיו כבר היה לי ברור לחלוטין על מה ולמה הגיע העסק למצבו הנוכחי:

1. ממוצע אשראי לקוחות גדל בשנה האחרונה ב- 25 ימים וזאת כתוצאה ממצב השוק ביחד עם מדיניות גבייה פשרנית

2. מצב תזרים המזומנים אילץ את רוני לאחר מפעם לפעם בתשלום לספקיו מה שגרם לספקים המהותיים להקשיח את מדיניות האשראי מולו ולצמצמה ב- 30 ימים בממוצע

שני אלו 'תרמו' לגידול של כ- 1 מיליון ₪ בצורכי האשראי של העסק ולא זו בלבד אלא שלצד זה תפחו הוצאות המימון ב- 85,000 ₪ בשנה.

ייעול ושיפור מספר תהליכי עבודה אפשרו לנו לצמצם שתי משרות ולשחרר מחצית משרה של מזכירת החברה לטובת שיפור מערך הגבייה. נוסף על זאת מצאנו שניתן לצמצם את ההוצאות הקבועות ובסה"כ פחתו ההוצאות הקבועות ב- 7% וזאת ללא כל פגיעה בפעילות.

לאחר ניתוח מצבת הנכסים וההתחייבויות והצגת הממצאים לבנק השתנה היחס של מנהל הסניף באחת והוא נאות להעמיד חלק ממסגרת האשראי כהלוואה לטווח ארוך כמו גם להעמיד את מסגרת האובליגו הנדרשת ללא דרישת בטחונות נוספים.

במסגרת התהליך שיפרנו את יכולות הבקרה תוך שילוב תוכנה לניהול כספים לחיזוי מצב התזרים של העסק מבעוד מועד, שיפרנו את בקרת המלאי ותהליך קבלת החלטות על הזמנות מספקים (ובכך הפחתנו את רמות המלאי, את שטח האחסון הנדרש וכמובן את האשראי הנדרש לרכישתו).

3 חודשים לאחר מכן התייצב העסק על רמת רווחיות חדשה אשר הותירה רווח תפעולי של 80 אלף ₪ בחודש. עתה, משהעסק עלה על פסי רווחיות ועבודה תקינה ומסודרת, הגענו אל ספקי חומרי הגלם ושיפרנו משמעותית תנאי האשראי, דבר שהפחית מיידית את מסגרות האשראי בבנק כמו גם את הוצאות המימון.

היום, שנה לאחר פגישתנו הראשונה נמצא העסק ברמות הטובות ביותר שהיה בהן אי פעם, הן ברמת מחזורי הפעילות, הרווחיות, רמת הבקרה על העסק, רמת שביעות הרצון של העובדים, הלקוחות והספקים, העבודה מול הבנק ובעיקר – כאב הראש של רוני פינה מקומו לאפקטיביות, יעילות, יצירה ועשייה שלא היו כמותם בעבר.

האם להשקיע בפרסום ושיווק בתקופות קשות?

יניב רוסו, פורסם ב- "העיר" TheMarker

מבנה ההוצאות של כל עסק כולל בתוכו מרכיבים שונים, חלקם גמישים יותר לשינוי וחלקם פחות. תקציב ההוצאה על שיווק ופרסום נמנה על הגמישים ואכן, בתקופות שבהן העסק מדשדש יבחר המנהל במקרים רבים לצמצם דווקא באלו. למה? כי זה הכי קל. האם זה הדבר הנכון לעשותו? כלל לא בטוח!

מטרת השיווק והפרסום היא ליצור מודעות אצל קהל הלקוחות הפוטנציאליים, להגדיל את נתח השוק של העסק ולגרום ללקוחותיך הפוטנציאליים להגיע אליך במקום אל מתחריך. צמצום תקציב השיווק והפרסום בהכרח ייפגע במכירות. ועם זאת, כשהעסק מתקשה לשלם את הוצאותיו הבסיסיות ביותר הרי זה רק הגיוני שבעליו יבחר לצמצם בהוצאות אלו לפני שיחליט לפטר עובד.

בתקופות של שגשוג ורוויה סביר שתקציב ההוצאה על שיווק ופרסום אצלך ואצל מתחריך יהיה גדול יותר ולפיכך תידרש להשקיע הרבה יותר בכדי לבלוט, בכדי לגרום ללקוח הפוטנציאלי לבחור בך על פני מתחריך. לעומת זאת, בתקופות שפל בהן כל אחד מצמצם את הוצאותיו למינימום האפשרי וחותך עד דק את תקציבי הפרסום והשיווק – דווקא אז תוכל, בתקציב נמוך יחסית, לבלוט ביחס למתחריך וליצור לך את היתרון היחסי הכל כך חשוב בתקופה כזו.

נראה שהמשל הבא ימחיש באופן הטוב ביותר את המצב:
אם נקלעת עם חבר ביער ולפתע ניצב מולכם נמר רעב, אינך צריך לרוץ מהר יותר מהנמר כדי להינצל, כל שעליך לעשות הוא לרוץ מהר יותר מהחבר…

 

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה

מודיעין עסקי לעסקים שפועלים בחוץ לארץ

במקרים רבים, מקורות מידע עסקי בינלאומי הינם קריטיים להצלחת העסק!

לא מעט עסקים ישראליים הפעילים בשווקים בינלאומיים מקבלים החלטות עסקיות חשובות, שלא על בסיס מודיעין עסקי מוצק והדבר מוביל לעיתים לכישלון בחדירה לשוק או בהתמודדות מול מתחרים על עסקאות פוטנציאליות.

עסקים ישראליים רבים הפעילים בחו"ל אינם משקיעים משאבים באיסוף וניתוח מידע עסקי בינלאומי, מכיוון שמדובר בתהליכים ארוכי טווח אשר דורשים תכנון מסודר ותקציב גדול. בנוסף לכך, על תהליכים אלו להתבצע באופן שוטף על ידי גורמים מקצועיים מיומנים תוך ארגוניים וברוב המקרים אין לעסקים את הידע כיצד לעשות זאת.

קיים מספר מועט של חברות ישראליות גלובליות אשר מקיימות תהליך מסודר של איסוף וניתוח מידע עסקי באמצעות צוות של בעלי מקצוע מומחים בתחום. לעומת זאת, בארה"ב ובאירופה ניתן למצוא מספר רב של חברות אשר הקימו יחידות יעודיות לצורך איסוף וניתוח מידע שוטפים והנחלתם בקרב כל הגורמים הרלוונטים בארגון.

מהם מקורות המידע העסקי שעומדים לרשותם של חברות:

  1. דוחות שוק ופרופילים של חברות – בכל נישה ותחום קיימות חברות מחקר המעסיקות צוות מקצועי של אנליסטים ויועצים ואשר מפרסמות מפעם לפעם דוחות אשר סוקרים שווקים ספצפיים. דוחות אלו יכולים לספק מידע רב על מגמות בשווקי היעד כגון מצב התחרות, היקף ההוצאות/ השקעות של חברות, מצב הביקוש, רגולציה וכו'.
  2. שאילתות לאנליסטים – מלבד המידע הקיים בדוחות המחקר המפורסמים על ידי אנליסטים, יש אפשרות לשלוח שאילתות לקבלת מידע נוסף אשר רלונטי לנושא המחקר. בהרבה מאד מהמקרים ניתן לקבל מידע יחודי שאינו חשוף לכל.
  3. יועצים – חברות המחקר המובילות מעסיקות יועצים אשר באים במגע ישיר עם לקוחות, מתחרים וגורמי השפעה בשוק. חלק מהידע של היועצים בא לידי ביטוי בדוחות המחקר אך יש לזכור שידע רב אינו בא לידי ביטוי בדוחות אלו. בנוסף לכך, היועצים העסקיים הינם בעלי רשת ענפה של קשרים אשר באמצעותם ניתן להשיג ידע רב.
  4. דוחות כספיים (בחברות ציבוריות) – חברות ציבוריות מפרסמות דוחות כספיים תקופתיים ושנתיים כאשר בדוחות אלו מובא חומר רב אשר ניתן ללמוד ממנו על המצב הפיננסי, על היעדים האסטרטגים ועל הצרכים של החברות ושל השוק בכללותו. מקור זה יכול לספק מידע רב על לקוחות פוטנציאלים ומתחרים.
  5. מידע זמין באינטרנט – לקוחות ומתחרים משחררים מידע רב לרשת האינטרנט ולא תמיד בידיעה ברורה שהחומר חשוף לכל. באמצעות חיפוש ממוקד ומקצועי, העסק יכול לאתר חומר חיוני רב על השוק בו הינו פעיל.

איסוף מאורגן של מידע עסקי באמצעות המקורות לעיל יאפשר לעסק, לא רק להכיר טוב יותר את שווקי היעד ולגבש תוכניות מבוססות אלא גם יאפשר דבר נוסף, חשוב לא פחות, והוא הכרות מעמיקה של העסק על ידי אנליסטים אשר מפרסמים דוחות הסוקרים את השחקנים הפעילים בשווקי היעד. קשר איכותי ושוטף עם האנליסטים יאפשר הצגה חיובית של העסק בדוחות אשר חשופים לכל הגורמים הרלוונטים בשוק.

 

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה

מתי נכון לשכור ייעוץ ארגוני חיצוני ומתי יועץ שכיר?

ייעוץ ארגוני הינו תחום מקצועי שבמסגרתו נבחנים הארגון, השיטות והתהליכים המתקיימים בו. מטרתו הראשונה של תהליך היעוץ היא לאבחן את המצב על מנת להביא לשינוי ולשיפור המצב הקיים, לייעל ולהצמיח את הארגון, וליצור תשתית ארגונית פוריה, איתנה וכמובן – כלכלית. רוב התהליכים בחברות ובארגונים נעשים בעזרתם, ובהתווייתם של יועצים ארגוניים חיצוניים. יועצים ארגוניים הינם בדרך כלל בעלי תואר שני במנהל עסקים, מדעי ההתנהגות, הנדסת תעשייה וניהול או בעלי התמחויות ספציפיות כדוגמת סוציולוגיה ארגונית.

מתי נחוץ ייעוץ ארגוני?

יש שיאמרו שכל ארגון ובכל עת זקוק לייעוץ ארגוני. ייעוץ ארגוני מסייע לארגונים להוביל תהליכי שינוי והתפתחות ולהתאים את עצמם למגמות הרווחות מחוץ לארגון. מאחר ובארגונים ומחוצה להם מתחוללים באופן טבעי שינויים כל העת, הרי שליווי נכון ומתאים עשוי להפוך שינויים אלו לתהליכים של צמיחה, התפתחות והתאמה מתמידים. שינויים בארגון, המצריכים היערכות מחודשת, עשויים להיות בעלי אופי שלילי או חיובי, כמו: תחושת שחיקה גוברת של העובדים או השותפים בחברה, אינטראקציות ויחסים בעיתים ונפיצים, קונפליקטים וסכסוכים תכופים בארגון, בעיות בתקשורת בין מחלקות ואגפים, שינויים מבניים הנחוצים לשם צמיחת הארגון, היעדר צמיחה מספקת או אי עמידה בתחזיות וביעדים ועוד.

ייעוץ ארגוני נחלק לשני תחומי התמקדות עיקריים: ייעוץ הממוקד במשאבי האנוש בארגון וייעוץ הממוקד בשיטות העבודה ובמערכת התפעולית והאדמיניסטרטיבית. התהליך שמתמקד באנשים בארגון בוחן את כלל האינטראקציות הבינאישיות. תהליכים כמו גיוס עובדים, הכשרה וליווי מנהלים ובעלי תפקידי מפתח, הנעת עובדים, פיתוח מנהיגות, תקשורת בתוך הארגון, בניית צוותים ועוד. התהליך שנוגע בתחומי התפעול והשיטות מתמקד ביצירה ובהטמעה של תרבות ארגונית, יצירת נהלים וגיבוש חזון, תהליכי עבודה נכונים ושימור והעברת ידע בארגון, שינויים מבניים נחוצים, בניית תכניות לצמיחה, מיזוג ורכישה של מחלקות, אגפים, חברות ועוד.

מה עדיף – ייעוץ חיצוני או פנימי?

ארגונים רבים מעדיפים להזמין יועץ ארגוני חיצוני, כזה המסוגל להבין תהליכים, אירועים ושיטות עבודה, כאלו אשר לאדם המעורב מתוך החברה יהיה קשה לראותם. בהקשר זה נכון יהיה להיעזר במשפט העממי הקובע כי "אורח לרגע רואה כל פגע". יועץ ארגוני שהינו חלק מן המערכת הארגונית צפוי להיות מעורב רגשית, טכנית ותוכנית בתהליכים רבים ועל כן, יכולת האבחון, ההתבוננות והדיוק שלו, ובהמשך המלצותיו, עשויות להיות מוטות ומרובות "כתמים עיוורים".

עם זאת,היתרון של יועץ פנימי טמון בכך שהוא מכיר מקרוב את מבנה המערכת הארגונית ואת אנשי החברה והאינטראקציות ביניהם, ומביא עמו לתהליך ידע רב ערך וניסיון שלא יסולאו בפז. בנוסף, עבודתו ושהותו הקבועה מאפשרות תהליך רצוף, מעמיק וממושך, תוך התאמות והבניות ייחודיות לאנשים ולמערכת. ביכולתו לייסד בארגון תהליכים של מעקב, ביקורת, הערכה וחידוש שאינם מצויים בדרך כלל בתחומי סמכותו ויכולתו של יועץ חיצוני המגיע לפרק זמן קצר וממוקד.

גישת השילוב

לעתים נראה, כי הדבר הנכון ביותר לארגון הוא לנקוט בגישה משולבת, שבה אחד מאנשי הארגון שהינו בעל מקצוע בתחום החשיבה וההתנהגות הארגונית יהיה זה שינהל את תהליך השיפור וההתייעלות הארגונית בעוד התהליך בכללותו יועבר על ידי יועץ חיצוני לארגון. בתהליך שכזה, היועץ הפנימי, שהיכרותו עם הארגון טובה, יהיה זה שיהיה אמון על הגדרת הצרכים, התכנון והיעדים של התהליך, ובהמשך ידאג לשילוב ההמלצות וליישומן בארגון. תהליך משולב שכזה עשוי להיות ממושך יותר ומעמיק בהרבה מתהליך המנוהל על ידי איש מקצוע חיצוני בלבד, שעם סיום עבודתו, "נעלם" מן השטח ולעתים נעלמות יחד איתו גם הרוח החדשה, ההנעה, המסקנות והדרכים ליישום ולשיפור.

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה

האם מצב ההתחייבויות בבנק משקף את מצב העסק?

יניב רוסו, פורסם ב- "העיר" TheMarker
18/04/2008

בהעדר כלי ניהול ובקרה מתאימים ומהימנים ימצא עצמו בעל העסק נסמך על סימפטומים שאינם בהכרח מייצגים, ומהם יסיק לגבי מצבו הפיננסי. אחד העיקריים שבהם הוא מצב חשבון הבנק. בעסקים בהם צורכי האובליגו (סך מסגרות האשראי השונים) הולכים וגדלים עם הזמן, אנו עשויים לקבל את הרושם שהעסק מפסיד, שמצבו מתדרדר. מנגד, במקרים בהם מסגרות האובליגו נשמרות ואף מצטמצמות ניטה לחשוב שהעסק מרוויח.

ובכן, בשני המקרים סימפטום היקף מסגרות האובליגו בבנק עשוי להוליך אותנו שולל ולהביא אותנו למסקנה מוטעית, שכן הוא נגזרת של אופי הפעילות של העסק והיקף המחזורים שלו והוא לאו דווקא מהווה אינדיקטור מייצג לגבי מצב העסק.

עסקים המאופיינים בממוצע אשראי שלילי (ממוצע ימי אשראי ההוצאות והתשלומים גדול ממוצע ימי אשראי התקבולים) יצרכו יותר אשראי ככל שהיקף המחזורים יגדל, וזאת גם כאשר העסק מרוויח. מנגד, בעסקים עם ממוצע אשראי חיובי האובליגו הנדרש יקטן עם הגידול במחזורי הפעילות ולעיתים גם כאשר העסק מפסיד.

התמונה עשויה להתעוות עוד יותר כאשר בעסק מבוצעות השקעות לרכישת מבנים, מכונות, רכבים וכדומה. תשלומי החזרי ההלוואות עשויים לחזק את האינדיקציה המוטעית לגבי מצב העסק.

לסיכום, רמת רווחיות העסק צריכה להיבחן על בסיס ניתוחים מקצועיים ולא כפונקציה של מצב היתרות בבנק. מסגרת האובליגו הנדרשת הנה גם הם נגזרת של ניתוח מקצועי. על בעל העסק לחזות מראש את צורכי האובליגו ולהיערך בהתאם ביחד עם הבנק.

 

"כמעט הצלחתי" – המדריך שיעניק לך תובנות להסרת ה"כמעט" ולהצלחת העסק שלך!

אני רוצה לקבל את המתנה

תהליך הבראה למפעל עיבוד שבבי וזיוד

חברת XXXX מספקת שירותים לתעשייה הביטחונית והפרטית ומעסיקה כ- 60 עובדים.

החברה שהוקמה מספר שנים קודם לכן גדלה והתפתחה בקצב גדול ממה שניתן היה להכיל. זאת לצד השקעות הענק שנדרשו לה בתשתיות, מכונות, ציוד ומערכות יצרו אצלה מצוקה שבאה לידי ביטוי בקשיים פיננסיים, לצד חוסר יציבות. הלחץ התמידי הקרין לעבר העובדים, הן ביצור ובעיקר בהנהלה ותחושת השחיקה הייתה רבה.

המתיחות התמידית בקרב העובדים, לצד שיטות עבודה ותהליכים לקויים מנעו מהחברה לממש את הפוטנציאל שלה והדבר בא לידי ביטוי בצווארי בקבוק שהשפיעו על מחזורי ההכנסות לרעה וברווחיות נמוכה. לאחר תהליך האבחון, הצפנו את הבעיות והכשלים בחברה, חישבנו את צורכי ההון הנדרשים ויצאנו לדרך להבראת החברה. הפגישות עם הבנקים היו מועילות. הם, כמונו, ראו את הפוטנציאל הרב של החברה והסכימו להמשיך וללוות אותה הלאה, תוך הגדלת מסגרות האובליגו. התהליך הצריך שינוי במצבת כוח האדם, הן ברמת בעלי התפקיד והן, בחלק מהמקרים, ברמה הפרסונאלית (פיטורי עובדים לא מתאימים ושכירת עובדים אחרים במקומם). לאחר שנה של עשייה וליווי ניתן היה לומר בבירור שהחברה עברה את כברת הדרך שהיה עליה לעבור והיא עלתה על פסי הרווחיות וההצלחה תוך השגת כל היעדים שנקבעו.

 

תהליך הבראה לחברה שמספקת שירותים למגזר הפרטי

במועד תחילת הפעילות מנתה החברה 85 עובדים קבועים, כ- 70 מהם נציגי מכירות, וזאת מלבד עשרות רבות של טכנאים עצמאיים שנשכרו על בסיס קריאות, בכל רחבי הארץ. החברה הלכה וגדלה בקצב מואץ והגדילה בתוך כך את מספר הלקוחות, העובדים ואת מערך הטכנאים.

אופי השירותים שסיפקה החברה, תקופת השירותים ואופני החיוב יצרו בעיה משמעותית שהביאה את החברה לגירעונות פיננסיים, אם כי אלו לא באו לידי ביטוי בחשבונות הבנק (אלא להיפך).

מיד עם היכרותנו, כשזיהיתי את הבעיה התחלתי בניתוח שמטרתו הייתה לקבוע באופן מדויק את המצב הפיננסי של החברה בכל הרבדים (מאזן התחייבויות ונכסים, רווחיות, תזרים מזומנים, ניתוח תרחישים עתידיים ועוד). התמונה שנגלתה לעיניי מקץ שבועיים של עבודה הייתה קריטית. החברה עמדה לקרוס בתוך שבועות בודדים!

היה צורך במהלך דרסטי שכלל פיטורי מחצית העובדים (מהיום להיום), מרביתם מקרב נציגי המכירות והאחרים מקרב ההנהלה, שינוי ארגוני, היערכות מחדש של מבנה האובליגו בבנקים ועוד. שינוי כזה דומה לביצוע ניתוח לב פתוח לרץ מרתון במהלך הריצה. המהלך היה מסוכן מאוד. הסיכוי שנתתי לחברה לצלוח אותו היה נמוך מאוד.

בסופו של דבר, שילוב של תוכנית פעולה אסרטיבית, ממוקדת וברורה, ביחד עם נחישות יוצאת דופן של בעלי החברה (כולל הזרמת הון עצמי משמעותי) והירתמות מוחלטת של העובדים חילצה את החברה ממצבה והובילה אותה למסלול של הצלחה ורווח.

מידת ההצלחה של המהלך (שארך כ- 8 חודשים) הייתה מוחלטת!

הבראת חברת זיווד רכבים לתעשייה הביטחונית והאזרחית

בחברה הועסקו 12 עובדים והיא זכתה להכרה ומוניטין מעולה מצד לקוחותיה.

החברה מבצעת פרויקטים שמאופיינים במשך זמן ייצור ממושך ובהיקפים כספיים גדולים. מספר הפרויקטים שמבצעת החברה בכל שנה הוא מצומצם ומופע קבלתם מאוד משתנה. ולפיכך, קיים קושי אמיתי לקבוע יעדי מכירות ורווח ובתוך כך – לתכנן ולהיערך לצורכי ההון ולתזרימי המזומנים.

ולא זו בלבד, אלא שישנם מקרים בהם העבודה בפועל על פרויקט מסוים חורגת מהתכנון, והדבר בא לידי ביטוי בירידת הרווחיות ועד לכדי יצירת הפסד.

עם השנים צברה החברה הפסדים ניכרים והתחייבויות גדולות בבנקים.

היה ברור שנדרשת תוכנית הבראה שתאפשר תכנון משופר של תחזית הפעילות, ניתוח טוב ויעיל של תרחישים וקביעת צורכי ההון ומסגרת האובליגו הנדרשת.

תהליך העבודה כלל את כל אלו ובסופו הועמדה מסגרת אובליגו שתואמת את הצרכים ושאפשרה להתחיל בתהליך של הפחתת ההתחייבויות. כיום עובדת החברה מתוך מתווה מסודר ומתוכנן, ב "שקט תעשייתי" וללא לחצים כספיים מיותרים.

פרק 19 – לשרוד בתקופות מיתון

פרק 19 - לשרוד בתקופות מיתון

תקופות מיתון מאופיינות בירידה בביקושים, בהגברת רמת התחרות וּבעקבות זאת בהורדת מחירים. העסק יוצא נפגע בשני מקומות רגישים ביותר – ירידה בהכנסות וירידה בשיעורי הרווח הגולמי.

הירידה בשיעור הרווח הגולמי מביאה לעלייה בנקודת האיזון. משמעות הדבר היא שנדרשת הכנסה גבוהה יותר מזו שהייתה קודם לכן כדי להגיע לאיזון פיננסי (מצב שבו הרווח = להפסד = אפס). הפגיעה בהיקף ההכנסות מרחיקה עוד יותר את העסק מנקודת האיזון ולעסק נשקפת סכנה קיומית.

 

כדי לשרוד בתקופת מיתון חובה לעשות מעשה

הפעולה הראשונה שעליך לעשות היא להפנים שהמצב החדש מחייב שינוי אקטיבי בהתאם לכללי המשחק החדשים. אסור בשום אופן לטמון את הראש בחול עד עבור זעם, שהרי העסק עלול לקרוס עוד לפני שהשינוי יגיע. ואכן רבים הם העסקים הקורסים בתקופות מיתון.

הסוד להישרדות בתקופת מיתון טמון בנקודת האיזון. חובה עליך להפחית את נקודת האיזון של העסק לרמה של 5-8 אחוזים מתחת לרמת ההכנסות הממוצעת של העסק במצב החדש.

 

כיצד נעשה הדבר?

כאמור, נקודת האיזון היא פונקציה של שני פרמטרים:

  • שיעור הרווח הגולמי
  • סך ההכנסות הקבועות

נקודת האיזון עומדת ביחס ישר לרמת ההוצאות הקבועות (ככל שעולה רמת ההוצאות כך עולה נקודת האיזון) וּביחס הפוך לשיעור הרווח הגולמי (ככל ששיעור הרווח הגולמי עולה כך פוחתת נקודת האיזון).

 

משוואה עם נעלם אחד

את נקודת האיזון שאליה נשאף אפשר לחשב בקלות מתוך ההכנסה הממוצעת של העסק (פחות 5–8 אחוזים, כאמור). את שיעור הרווח הגולמי ניתן לחלץ וּלחשב מתוך הדוחות הכספיים של העסק.

יש לנו אפוא משוואה עם נעלם אחד והוא סך ההוצאות הקבועות שאותן אסור לעסק לעבור. חישוב נתון זה הוא קל וּפשוט.

לאחר פתרון המשוואה יש להשוות את הנתון שהתקבל לרמת ההוצאות הקבועות הנוכחית בעסק, לאתר וּלנתח את הסעיפים שאותם יש לקצץ כדי להגיע ליעד הרצוי. אין ספק כי הקיצוץ בהוצאות אינו עניין של מה בכך, אולם במרבית המקרים הוא בהחלט אפשרי לאור ניתוח מעמיק וחשיבה יצירתית ורחבת אופקים. בכל מקרה הוא הכרחי.

פעולה זו אינה היחידה שאותה תוכל לבצע בתקופות מיתון (וּבכלל), אולם היא הראשונה והדחופה ביותר. לאחר הפחתת נקודת האיזון תוכל להמשיך ולבחון בצורה שקולה אלטרנטיבות נוספות שיסייעו לנצל את המצב לצורך פיתוח העסק וקידומו.

נקיטת צעדים אלו תעלה במידה ניכרת את סיכוייו של העסק לשרוד בתקופת המיתון וּתאפשר לו לצאת מחוזק לאחר יציאת המשק מהמיתון ולשוב לשיעורי רווחיות גבוהים.

ניתן והכרחי לעשות מעשה שיבטיח את שרידוּת העסק בתקופות מיתון כאשר מתח הרווחים נפגע והעסק סובל מירידה בהכנסות

 

נמחיש בדוגמה:

עסק עם מחזור מכירות ממוצע של 300,000 ש"ח לחודש.

הוצאותיו הקבועות עומדות על 150,000 ש"ח והרווח הגולמי שלו עומד על 60%.

מכאן ניתן לחשב כי נקודת האיזון עומדת על 250,000 ש"ח.

נניח כי תקופה קשה עוברת על המשק, והעסק נאלץ להתמודד עם ירידה משמעותית בהיקף המכירות. מחזורי הכנסותיו של העסק צנחו לכדי 200,000 ש"ח בחודש בממוצע. ברור שבמצב כזה יעבור העסק להפסד.

אם נחשב את גודל ההפסד שצובר העסק בכל חודש נמצא כי הוא מסתכם ב- 30,000 ₪ והוא מחושב מתוך ההפרש שבין הרווח הגולמי העומד על 120,000 ש"ח (60% מתוך 200,000 ש"ח הכנסות) וסך ההוצאות הקבועות המסתכמות ב- 150,000 ש"ח.

המסקנה המתבקשת היא כי כדי שהעסק יוכל לשרוד בתקופה זו בבטחה, יהא עליו להוריד את רמת ההוצאות כך שהכנסותיו יתאזנו עם נקודת האיזון (לכל הפחות), קרי להפחית את הוצאתיו הקבועות בסכום של 30,000 ש"ח.

באופן כללי ניתן לקבוע כי הנוסחה לחישוב הסכום הנדרש להפחתה תיקבע לפי מכפלת ההפרש שבין נקודת האיזון הנוכחית לבין מחזור המכירות, בשיעור הרווח הגולמי.

במקרה שבדוגמה ההפרש בין נקודת האיזון למחזור המכירות מסתכם ב- 50,000 ש"ח. סכום זה יש להכפיל בשיעור הרווח הגולמי (60%) ומכאן נקבל שסכום ההוצאות הקבועות שהעסק חייב לצמצם עומד כאמור על 30,000 ש"ח.

 

פרק 17 – זהירות! העסק מצליח

פרק 17 - זהירות! העסק מצליח

עסק מצליח, שמחזוריו ורווחיותו הולכים וגדלים בקצב חד, אמור להיות לכאורה בבחינת "בשורה טובה" לבעליו.

אז זהו, שלאו דווקא! עסקים הנמצאים בקצב צמיחה חד יכולים למצוא עצמם בסחרור וּלהגיע לידי קריסה.

הכיצד?

מרבית העסקים, קטנים כגדולים, החלו את דרכם כאשר יזם שאש המוטיבציה בעיניו, חלום בלבו, נחישות וניסיון ממקומות קודמים באמתחתו – החליט לעשות מעשה. אולי הוא אף סחף אִתו כמה לקוחות שאותם שירת בנאמנות בעבר.

קל לגדול בעסק קטן

תהליך ההקמה נראה מבטיח. בשלביו הראשונים יספק העסק שירותים לקשת מצומצמת של לקוחות שאותם יוכל להכיל בקלות. גם המשאבים שיידרשו לו לניהול העסק יהיו מועטים וּפשוטים לתפעול. שביעות הרצון של הלקוחות תביא לגידול טבעי בפעילות העסק. לקוחותיו ירחיבו את היקף הפעילות ולקוחות חדשים יצטרפו למעגל הלקוחות המרוצים. שמו ילך לפניו והמוניטין ילך ויגדל.

בהדרגה יגדל העסק ויתרחב, ואִתו מחזורי הפעילות והרווח. עובדים יתווספו. אמצעי ייצור וּכלי עבודה, כלי רכב וציוד תפעולי ייכנסו בהדרגה כדי לאפשר עמידה בביקוש הגדל. המעבר למקום מרוּוח ונוח יעמוד על הפרק, שהרי העסק גדל והמקום הנוכחי כבר צר מלהכיל.

וּבכן, דווקא במקום הזה, המבטיח לכאורה, טמונה הסכנה הגדולה!

 

ניהול של עסק גדול הוא סיפור אחר

בעוד שעסק קטן וּבו מספר מצומצם של עובדים מצריך ניהול מינימאלי והיזם יכול להשקיע את מרב מרצו וּזמנו לקידומו, הרי שניהול עסק גדול יותר מקפל בתוכו מחויבות ניהולית ויכולת שליטה וּבקרה גדולה בהרבה מול הגורמים שאִתם הוא מתנהל – לקוחות, ספקים, עובדים, רשויות וּבּנקים.

בנוסף לזה, הצורך באשראי לצורכי הון חוזר הולך וגדל בד בבד עם הגידול בנפח הפעילות.

בהדרגה מוצא עצמו המנהל טרוד בענייני מנהלה ואדמיניסטרציה, באין-סוף ניירת וּבכאב ראש מתמיד בנוגע למצב תזרים המזומנים. הוא מוצא עצמו עסוק יותר ויותר בכיבוי שרפות וּפחות בקידום עסקיו. לחץ התזרים מחייב אותו להגדיל את ההכנסות, אולם משאביו העמוסים לעייפה אינם מסוגלים לעמוד בקצב.

מכאן קצרה הדרך להידרדרות ברמת השירות וּברמת שביעות הרצון של הלקוחות. לקוחות מאוכזבים עוזבים לטובת מתחרים. ספקים חשים חוסר נוחות מבקשות חוזרות ונשנות מצד העסק להגדלת תנאי האשראי, וההיפך הגמור קורה – הם מבקשים לצמצם את האשראי והעסק מתחיל במסלול של צניחה אשר תסתיים, במקרים רבים, בהתרסקות.

 

מה ניתן לעשות?

הדרך למנוע מצב כזה היא להבין וּלהיערך מראש לגידול הצפוי בפעילות העסק, להכין תכנית מסודרת וּמתוקצבת הכוללת את ההשקעות שתידרשנה, העובדים הצפויים להיקלט וההון שיידרש לצורך כך.

רק לאחר גיבוש תכנית מלאה, יסודית וּמפורטת – יוכל בעל העסק להרשות לעצמו לצמוח.

עד אז ראוי להימנע מצמיחה בקצב הגדול מזה שהעסק מסוגל להכיל, וּבמקרים מסוימים אף לסרב להזדמנויות עסקיות חדשות המתדפקות על דלתו.

צמיחה בקצב מהיר מדי של העסק יכולה להוציא אותו משיווי משקל וּלהכניס אותו לסחרור העלול להוביל להתרסקות