נקודת האיזון אצל ספקי שירותים

ספקי שירות כדוגמת משרדי עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, מנהלי חשבונות, שמאים, סוכני ביטוח, מתווכים ויועצים עסקיים מאופיינים במבנה הוצאות שמורכב רובו ככולו מהוצאות קבועות ואילו חלקו הזניח, אם בכלל, מהווה הוצאות משתנות. לעובדה זו השפעה על נקודת האיזון של העסק שכן, בעסק שבו שיעור ההוצאות המשתנות שואף לאפס, תעמוד נקודת האיזון על סך ההוצאות הקבועות. לדוגמא, נקודת האיזון של משרד עורכי דין שמחזיק משרד וחמישה עורכי דין, ואשר רמת ההוצאות הכוללת שלו עומדת על 150 אלף ₪ בחודש, ואין לו הוצאות שנחשבות כמשתנות תהיה בדיוק 150 אלף ₪.

כאן ראוי להזכיר ולציין את ההבדל בין הוצאות קבועות להוצאות משתנות. הוצאות קבועות הן אותן סוגי הוצאות אשר גובהן אינו תלוי ברמת ההכנסות של העסק. הוצאות משתנות לעומתן הן אותן הוצאות אשר נמצאות ביחס מסוים שניתן למדידה כלפי ההכנסות. ואולם, הוצאה מסוימת עשויה להיות קבועה בעסקים מסוימים ומשתנה בעסקים אחרים, ולכן חשוב לנתח ולשייך נכונה את כל אחד מסיווגי ההוצאות של העסק.

לצורך ההמחשה, הוצאות שכר דירה, הוצאות מיסי ארנונה, שכר עבודה של המנכ"ל, המזכירה וצוות הניהול, שכר טרחת מנהל החשבונות והוצאות המימון על הלוואות הן כולן הוצאות קבועות ברוב רובם של סוגי העסקים. רמת ההוצאות הללו לא תשתנה בין אם העסק יכניס את רמת ההכנסות הממוצעות שלו בחודש מסוים, בין אם את מחציתה ובין אם כפול ממנה.

לעומתן, במסעדה תחשבנה הוצאות כמו מזון, שתיה, חשמל (כאשר במטבח יש מכשירים זוללי חשמל) ועמלת סליקת כרטיסי אשראי כהוצאות משתנות שהרי סכומן בפועל נגזר ישירות מהיקף הפעילות במסעדה וזו נגזרת ישירה של ההכנסות.

ועם זאת ישנן הוצאות אשר יסווגו כהוצאות קבועות בעסקים מסוימים וכהוצאות משתנות בעסקים אחרים. בעסק שמספק שירותי אחסון למכולות ואשר נוהג לשכור שטחים לצורך כך ייחשבו הוצאות שכירת השטחים כהוצאה משתנה, בעוד סיווג זה של הוצאה (שכר דירה) ייחשב כהוצאה קבועה במרבית סוגי העסקים האחרים.

הוצאות משתנות, לעומת הוצאות קבועות, נמדדות באחוזים ביחס להכנסות (לעומת הוצאות קבועות שנמדדות במספרים אבסולוטיים). שיעור ההוצאות המשתנות נקבע לפי חישוב סטטיסטי ביחס לתקופת פעילות מייצגת (מספר חודשים בדרך כלל). אם בנגריה מסוימת ניתן לראות ולחשב כי במהלך תקופה מייצגת של 12 חודשים אחרונים עמד סך רכישות חו"ג של עצים על 1 מיליון ₪ בעוד סך ההכנסות באותה תקופה עמדו על 2.5 מיליון ₪, ניתן לקבוע כי שיעור ההוצאות המשתנות על חו"ג עץ עומד בממוצע על 40%. על מנת לדייק, חשוב לציין כי החישוב צריך לכלול את הפרשי המלאי של מועד תום התקופה ומועד תחילת התקופה.

אצל ספקי שירות כאמור, ההוצאות אשר נקבעות כפונקציה של היקף ההכנסות הינן זניחות והן יכולות לכלול דפי נייר (להדפסות וצילומים), טיונר למדפסת, עמלות סליקת כרטיסי אשראי (במידה והעסק מאפשר סליקה באשראי) וכן עמלות שמשולמות לעובדים כפונקציה של הפרויקטים שהם הובילו (מרכיב זה אם קיים יכול להיות משמעותי יותר).

נקודת האיזון החודשית מחושבת לפי היחס שבין ממוצע ההוצאות הקבועות בחודש (במונה) מחולק בשיעור הרווח הגולמי (במכנה). אם לדוגמא בעסק מסוים עומדות סך ההוצאות הקבועות על 100 אלף ₪ ושיעור ההוצאות המשתנות עומד על 35% (קרי הרווח הגולמי שווה ל- 65%), הרי שבמקרה זה תעמוד נקודת האיזון על 153.8 אלפי ₪.

ולכן, אם ניתן להניח כי שיעור ההוצאות המשתנות אצל ספקי שירותים שואף לאפס הרי שנקודת האיזון תשאף לסך ההוצאות הקבועות שלו.