כיצד ניתן להעריך את השווי של עסק

ישנם מצבים בהם נדרשת הערכת שווי לעסק. מצבים כאלו קורים בדרך כלל כאשר בעל העסק מעוניין לגייס משקיע או שותף לעסק או במקרים בהם הוא מעוניין למכור את העסק לגורם חיצוני. זה קורה כאשר העסק זקוק למזומנים עקב קשיי נזילות אליהם הוא נקלע או כאשר העסק זקוק למימון לצורך התרחבות והתפתחות עסקית. ישנם מקרים בהם בעל העסק פשוט מעוניין למכור את העסק מסיבותיו הוא. בכל המקרים האלו, כאשר עולה שאלת התמורה, נדרש לבסס את המחיר המבוקש תחת הגיון כלכלי ואת זה ניתן לבצע באמצעות הכנת הערכת שווי מקצועית.

הערכת שווי של עסק שאינו נדל"ן נהוג לבצע בדרך כלל באחת משתי דרכים מקובלות (ישנן מלבד אילו שיטות אחרות הספציפיות למקרים ייחודיים). הראשונה נקראת שיטת המכפיל והשניה נקראת שיטת היוון תזרימי המזומנים. שתי השיטות נכונות באותה מידה ובתלות בסיטואציה של העסק ואולם ישנם עסקים בהם תתאים השיטה הראשונה יותר מאשר השניה ולהיפך. ישנם גם מצבים בהם שיטת המכפיל לא מתאימה לחלוטין וזאת כאשר העסק מצוי בהפסדים או כשמדובר בסטארט אפ שטרם התחיל ביצירת הכנסות. במקרים כאלו תשמש שיטת היוון תזרימי המזומנים כשיטה הנכונה יותר לצורך ביצוע הערכת השווי של העסק.

נפרט אם כן את שתי השיטות:

  • שיטת המכפיל – שיטת המכפיל מתייחסת לרווח הנתון של העסק כמייצג לגבי תחזית הרווח שלו לעתיד. שיטה זו מקובלת בעיקר עבור עסקים אשר מציגים יציבות לאורך זמן, ובהם השינויים בשנים הבאות לא צפויים להיות מהותיים. בשיטה זו יילקח הרווח השנתי הנקי לאחר מס והוא יוכפל בפקטור שיוסכם על ידי שני הצדדים – הקונה והמוכר. פקטור זה מהווה למעשה את תקופת החזר ההשקעה הנדרשת על ידי הרוכש. ערך מקובל למכפיל הרווח לעסקים פרטיים נע בטווח של 3-5 בדרך כלל ומשמעות הדבר היא כי הצפי להחזר ההשקעה נע בטווח שנים אלו. ראוי לציין כי בחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה נהוג לקחת מכפילים גבוהים הרבה יותר, וזאת בעיקר בשל הסחירות של המניות והגמישות של המחזיק במניות לממש את אחזקותיו בכל רגע נתון (בניגוד לקושי במימוש האחזקות בעסק פרטי)
  • שיטת היוון תזרימי המזומנים – שיטה זו מתאימה לעסקים הצופים צמיחה בשנים הבאות. היא מאוד רלוונטית לסטארט אפים או לעסקים בהקמה אבל גם לעסקים פעילים וותיקים העוסקים בפיתוח ויזמות תמידית, ויש בהם יסוד להניח כי הפעילות העסקית שלהם תלך ותתפתח. על פי שיטה זו אומדים את תחזית הפעילות, את תחזית הרווח ותזרימי המזומנים לעתיד ואת אלו מהוונים לפי שיעור ריבית שאמורה לגלם את הסיכון העסקי בתחום בו עוסק העסק.

ראוי לציין כי בשיטת היוון תזרימי המזומנים נוצר באופן טבעי פתח להרבה אי הסכמות בין המוכר והקונה שכן תחזית ההכנסות והרווח העתידיים נגזרים כתוצאה מגיבוש תוכנית עסקית אשר הנחות היסוד שלה עשויות להיראות אופטימיות מדיי (לדעת הקונה). לעומת זאת, בגישת המכפיל, הוויכוח בין הצדדים יכול להתקיים בעיקר סביב סוגיית ערך המכפיל עצמו שכן הרווח עליו מתבססים הצדדים הינו הרווח בפועל של העסק והוא לא נגזר מהנחות יסוד שעלולות להיראות כמופרכות.

בשני המקרים יתווסף על התוצאה הערך נטו של הפער בין הנכסים להתחייבויות של העסק, כאשר הנכסים כוללים בתוכם את יתרות הזכות השוטפות (חייבים, שקים לגביה, יתרות מלאי, פיקדונות בבנקים וכדומה) וכן את הנכסים שאינם משמשים לצורך יצור הכנסה (כמו נדל"ן). רכוש שמשמש ליצור ההכנסה לא נילקח בחשבון בצד הנכסים. פער זה יכול במקרים מסוימים להיות חיובי ובמקרים אחרים שלילי.