על הקשר בין עלות מתומחרת לעלות אלטרנטיבית

כל עסק עושה שימוש במשאבים לצורך ביצוע הפעילויות המחויבות לצורך יצור המוצרים או מתן השירותים שהוא מספק. משאבים עשויים להיות מוחשיים (כמו משרדים, שטח יצור, מכונות יצור, מחשבים, תוכנות, רכבים, מדפים, קלסרים וידיים עובדות) והם עשויים להיות בלתי מוחשיים (כמו ידע, פטנטים רשומים, זכויות יוצרים, הסכמי שיתוף פעולה וכדומה).

המאפיין את כל סוגי המשאבים הוא שלכל אחד ואחד מהם יש עלות. יש כאלו שעלותם נקבעת מראש והיא מנוצלת בפועל לאורך תקופה (לדוגמא: מכונה שאורך חייה 10 שנים תממש את עלות רכישתה בתקופה זו) ויש כאלו שעלותם נקבעת בעת ניצולם בפועל (כמו שכר עבודה לעובדים, שכר דירה למשרדים ושימוש בתקשורת).

תהליכים מתומחרים לפי עלות המשאבים המשמשים להתהוותם ולכן תמחור יצור של מוצר יכלול את העלות של כל המשאבים שכרוכים ביצורו וזה יכלול את המכונות (לפי עלותן היחסית), את כח האדם ואת חומרי הגלם. תמחור שירות ייעשה בהתאם, תוך חישוב כל העלויות הנלוות למתן השירות.

ואולם כשמדובר בקביעת עלות של תהליכים ניתן להבחין בשני סוגים של תמחור. תמחור ישיר ותמחור הכולל העמסות. בתמחור הישיר נכללים כל המשאבים שמעורבים באופן ישיר בתהליך עצמו והוא כמובן כולל גם את עלויות חומרי הגלם. תמחור הכולל העמסות לוקח בנוסף לאלו גם את החלק היחסי של כל הוצאות התקורה של העסק ובכלל זה עלויות שכירת המשרדים, עלויות צוות ההנהלה ועד לרמת הוצאות הכיבוד והציוד המשרדי. שיטות העמסת הוצאות אלו מגוונות והן משתנות ממקרה למקרה ואולם התמחור שכולל בתוכו העמסות כולל למעשה את כל הוצאות העסק למעט (במקרים מסוימים) הוצאות המימון.

הרווח שנגזר מתמחור ישיר והמחושב כהפרש שבין מחיר המכירה של המוצר או השירות לבין העלות הישירה שלו נקרא רווח גולמי ואילו הרווח שנגזר מתמחור כולל העמסות נקרא רווח תפעולי של המוצר (או רווח נקי אם הוא כולל בתוכו את הוצאות המימון).

בין אם זו עלות המתומחרת באופן ישיר ובין אם באופן הכולל העמסות, ניתן די בנקל ובתחשיבים מתמטיים פשוטים לקבוע אותה. שונה ממנה היא העלות האלטרנטיבית.

עלות אלטרנטיבית היא העלות שנגזרת משימוש לא יעיל במשאב מסוים. זוהי העלות שנגרמת לעסק כתוצאה מכך שאותו משאב מועסק במשימה בעלת ערך נחות ממשימה אחרת אותה הוא היה אמור לבצע, או שהוא לא נוצל בכלל בזמן שהיה בו צורך. עלות זו לעיתים קלה לחישוב ולעיתים היא מסובכת עד לכדי בלתי ניתנת לחישוב. לצורך העניין נביא שתי דוגמאות:

  • התקבלה הזמנה ליצור מוצר במכשיר CNC. זוהי הזמנה גדולה בעלת רווחיות גבוהה במיוחד ואולם היא דחופה לביצוע באותו יום. ואולם מכונת ה- CNC עסוקה ביצור הזמנה אחרת שאינה דחופה ואין כל בעיה לדחות את אספקתה ביום. החלטה על המשך יצור ההזמנה הקיימת תוך דחיית (אי קבלת) ההזמנה החדשה תגרום לעלות אלטרנטיבית שניתנת לחישוב לפי הפער ברווח הנקי שהיה מתקבל ביצור ההזמנה החדשה לבין הרווח הנקי המתקבל מהיצור היומי של ההזמנה הקיימת.
  • דוגמא אחרת שאותה לא ניתן לכמת היא ניצול לא יעיל של משאבי כח אדם. ישנם עסקים רבים, קטנים בדרך כלל אבל לא רק, בהם ניתן לראות את המנכ"ל מבצע בדרך קבע משימות שגרתיות וטכניות שלא מצריכות כל הכשרה כמו לקפוץ לקנות ציוד משרדי או כיבוד, תיוק מסמכים, הזנות פשוטות למחשב וכדומה. משימות אלו שנעשות על ידו (במקום על ידי עובד זוטר) מונעות ממנו להתעסק בעיקר והוא בניהול העסק, בשיווק, ביצירת קשרים עסקיים חדשים, בפיתוח עסקי וכדומה. העלות האלטרנטיבית במקרה זה היא הפער בין הערך הכספי שהיה מושג בהכוונה נכונה של המנהל למשימותיו הייעודיות לבין עלות כח האדם שהיה מסוגל לבצע את המשימות הטכניות שביצע המנהל. כאמור, תחשיב זה בלתי ניתן לכימות אבל ברור ומובן מאליו שהוא גבוה מאוד.