כיצד לתכנן מיזם חדש

הקמת מיזם כרוכה במהלך של תכנון יסודי ועמוק. בשלב הראשוני של גיבוש הרעיון, רב הנסתר על הגלוי. תהליך התכנון אמור להמיר את הנסתר ולהפוך אותו לגלוי ואולם לצורך זה יש להגדיר תחילה את אותו נסתר שאותו יש לגלות. במילים אחרות, נדרש להציף ולהעלות את כל הנושאים והעניינים שאותם צריך ללמוד ולהבין בטרם תתקבל החלטה סופית על הקמת המיזם.

תהליך של תכנון מיזם חדש מוכתב באופן ברור ויסודי במסגרת של תוכנית עסקית. במהלך גיבוש תוכנית עסקית נדרש לעבור על רצף של נושאים, להבין אותם, לחקור אותם, לאסוף נתונים, לבצע תחקורים, לבצע תחשיבים ולנתח אפשרויות ומצבי טבע. ישנו מגוון רחב של נושאים אותם יש לסקור ולכל מיזם ישנם הנושאים הספציפיים לו, ובכל זאת ניתן להגדיר מספר נושאים שחוזרים על עצמם ברוב רובם של המיזמים, בניהם:

  • הגדרה ברורה של קהל היעד (קהל הלקוחות) שאליו מיועדים המוצרים או השירותים שהמיזם אמור לספק. חשוב להבין באופן מאוד ברור את קהל היעד העיקרי ואת קהלי הנישה אליהם ניתן לפנות ואשר אמורים להביע עניין בתוצרים של המיזם. חשוב להבין את המאפיינים שלהם, את כח הקניה שלהם ואת הצורך שלהם במוצר או בשירות ולאפיין אותו ברמת צורך בסיסי או סוג של מותרות.
  • תמחור המוצרים או השירותים. לצורך זה נדרש להבין בדיוק את עלויות היצור או את עלויות מתן השירותים ועליהם להוסיף את מרכיב הרווח הנדרש. את הסכום שמתקבל צריכים להשוות מול תעריפי המתחרים המציעים מוצרים או שירותים דומים וכן לוודא כי קהל היעד שהוגדר קודם אכן יהיה מוכן לשלם תעריפים אלו (את ניתוח העלות תועלת חשוב לבצע באופן עמוק הרבה יותר במסגרת תוכנית עסקית).
  • סקירת המתחרים המציעים מוצרים או שירותים דומים לאלו שאמור להציע המיזם. בתוך כך נדרש לבצע ניתוח מעמיק של יתרונות וחסרונות המיזם ביחס לכל אחד מהמתחרים ולחלץ את גורמי הבידול של המיזם שיאפשרו לו להבליט את עצמו ביחס למתחרים ולזכות בתוך כך בעדיפות אצל קהל היעד המיועד.
  • ערוצי שיווק רלוונטיים. על מנת לחשוף את המוצרים או השירותים של המיזם יש צורך בביצוע מהלכים שיווקיים. מגוון אפשרויות השיווק גדול ורחב והעדר ניתוח מעמיק של ערוצי השיווק הרלוונטיים ורמת היעילות שלהם עלול לגרור הוצאות ניכרות שתיגרמנה בגלל השקעה בערוצים לא רלוונטיים או כאלו שאינם יעילים מספיק. לצורך קביעת ערוצי השיווק הרלוונטיים רצוי לבחון את הערוצים בהם נעזרים המתחרים ואולם יש לקחת ממצאים אלו בערבון מוגבל.
  • הסכום שיידרש להשקעה הראשונית. את מרכיב ההשקעה הראשונית שאמור להיעשות עם הקמת המיזם קל בדרך כלל לחשב היות והוא נגזר מ"רשימת הקניות" שיש להכין. הרשימה תכלול את המחשוב והתוכנות שיידרשו, ריהוט משרדי, ציוד ומכשור, כלי עבודה, התאמת השטח שיושכר (לצורך זה נדרש לבחון חלופות ראויות להשכרה כבר בשלב מקדמי זה) וכדומה. ניתוח מעמיק יש לבצע במסגרת תוכנית עסקית.
  • ניתוח נקודת האיזון. למרכיב זה חשיבות גבוהה מאוד בשלב טרום הקמת המיזם שכן היא זו שמולה נדרש לקבל את ההחלטה החשובה ביותר: האם סביר שרמת ההכנסות שצפויה למיזם לכשיגיע למצב יציב תחצה את נקודת האיזון (בתוספת של 10% לכל הפחות) או שהסבירות הזו נמוכה. במידה והסבירות נמוכה נדרש יהיה לשנות את מתווה המיזם (עד להגעה לנקודת איזון סבירה) או לזנוח אותו. ראוי לציין בהקשר זה כי יזמים רבים נוהגים שלא לכלול את השכר שלהם במסגרת ההוצאות בעת חישוב נקודת האיזון, ובמקום זאת להתייחס אל השכר שלהם כמעין בונוס. כמובן שהדבר אינו נכון בהגדרה שכן ללא שכר לא יוכל היזם לשרוד לאורך זמן. ולכן תחשיב נקודת האיזון חייב להביא בחשבון את עלות השכר הבסיסי של היזם, אותו הוא נדרש למשוך לצורך מחייה.
  • ניתוח איומים והזדמנויות. חלק זה רצוי מאוד שייעשה בשלב המקדמי אם כי ניתן לדחות אותו לשלב מאוחר יותר של גיבוש תוכנית עסקית. לצורך כך יש לנסות ולהעריך את התמורות שעשויות לחול כתוצאה מהקמת המיזם (לדוגמא: השפעה על מתחרים שיחליטו להפחית מחירים) או ללא קשר להקמת המיזם (כמו הליך רגולציה שאמור להיכנס לתוקף ושעלול להשפיע לרעה או לטובה על המיזם). איומים או הזדמנויות כאלו עשויים להשפיע על ההחלטה אם וכיצד להקים את המיזם.