45 אלף עסקים נסגרים בכל שנה, 70% אינם שורדים חמש שנים

לפתע, ביום בהיר אחד, לאחר שנים רבות של עבודה אינטנסיבית וקשה – זה קורה.
התחושה הזאת שליוותה אותך זמן כה רב, שהעסק מדשדש, פינתה מקומה להבנה שהעסק בצרות. שיחת הטלפון מהבנק כבר אינה מותירה מקום לספק. הסוף של העסק קרוב מתמיד.
סיבות רבות עלולות להוביל למצב שכזה, וּמקצתן קשורות באירועים חיצוניים שאינם בשליטתך, כמו כניסת מתחרה, התייקרות מחירי חומרי הגלם ואף שינויים רגולטוריים. אולם ברוב המקרים, המצב אליו נקלע העסק הוא דווקא תוצאה ישירה של ניהול כושל.

 

מדוע קל כל כך לפספס את ההתדרדרות בעסק?

הסיבה העיקרית לזיהוי המאוחר של התדרדרות העסק נעוצה בכך שבעלי עסקים רבים נוטים לייחס חשיבות גבוהה מדי למצב חשבון הבנק, כאילו הוא המייצג היחידי של מצב העסק. אלא שתזרים הבנק הוא למעשה שיקוף מאוחר ולא מייצג של מצב העסק. משמעות הדבר היא שאת המצוקה בחשבון הבנק עלול להרגיש בעל העסק בפער של כמה חודשים לאחר שהעסק שרוי כבר בבעיה אמיתית.
בדיעבד, ברור שאילו בעל העסק היה ער למצב האמִתי של העסק, אילו היה מנתח וּבוחן את מצבו באופן שוטף – הוא יכול היה לזהות מבעוד מועד את הסיכון המתהווה בשינוי המגמה בעסק ובכך היה מונע קריסה כלכלית שתשפיע עליו למשך שנים רבות.

 

זיהוי מוקדם של הבעיה

בניגוד לניהול הפיננסי של משק הבית המאופיין בתקבולים ותשלומים קבועים ושוטפים, בעסק, לכל אחד ממרכיבי ההוצאות וההכנסות יש אופי תזרימי שונה, הבא לידי ביטוי בתנאי התשלום שסוכמו עם הלקוחות ועם הספקים.
עסק ממוצע עובד מול מספר לקוחות וספקים, וּלכל אחד מהם תנאי אשראי מסוימים. מעבר לכך הוא נושא בהוצאות שוטפות כמו משכורות, תשלומים לרשויות, שכר דירה, החזרי הלוואות, הוראות קבע וכדו'. כל אלו יוצרים "סלט" תזרימי המשתקף בחשבון הבנק באופן שמקשה על בעל העסק "לקרוא" את מצב העסק.

 

אז מה עושים?

קריאת מצב העסק היא לא עניין סבוך בדרך כלל. איש מקצוע מיומן יוכל בתוך זמן קצר ובקלות לנתח ולהבין את מצב העסק ואת הסיכון שלו להגיע לקריסה והוא יוכל לאתר את הבעיות מהן סובל העסק ואשר פתרונן יביא לשינוי המגמה ומעבר לרווחיות.

הניתוח הבסיסי שאותו חובה על כל עסק לבצע באופן שוטף כולל ארבעה מרכיבים:

  1. ניתוח נקודת האיזון והשוואתו להכנסה הממוצעת של העסק
    ההכנסה הממוצעת החודשית של העסק חייבת להיות גבוהה מנקודת האיזון. פער שלילי בניהן יצביע על כך שהעסק צובר הפסדים.
  2. חישוב צורכי האובליגו של העסק
    צורכי ההון מחושבים באמצעות שקלול של כל מרכיבי ההוצאות לפי תנאי התשלום שלהם, שקלול כל מרכיבי ההכנסות באופן דומה והחסרת התוצאות. מהנתון שמתקבל ניתן לחשב את מסגרת האשראי השוטפת שהעסק זקוק לה. אם מסגרות האשראי בבנקים שונות באופן משמעותי מהתוצאה שהתקבלה, הרי שמבנה האובליגו של העסק אינו מתוכנן נכון ויש לתכננו מחדש. הצגת החישובים בפני הבנק תסייע לקבלת האישור להגדלת האובליגו.
  3. ניתוח הנכסים וההתחייבויות השוטפות של העסק
    החישוב צריך לכלול את כל היתרות השוטפות, לזכות או לחובה, ללא שווי נכסים קבועים וציוד.

בצד הנכסים השוטפים יש לכלול את ההמחאות לגביה, פיקדונות וניירות ערך, יתרות בנק בזכות, חייבים (בניכוי חובות מסופקים), שווי המלאי וכדומה.
בצד ההתחייבויות יש לכלול את יתרת ההלוואות, יתרות בנק בחובה, יתרת זכאים, המחאות לפירעון וכדומה.

בתוצאת הסיכום חשוב לשאוף וּלהגיע למאזן חיובי, אולם אין במאזן שלילי כשלעצמו כדי לשמש אינדיקציה לכך שמצב העסק רע. במקרה כזה יש לנתח וּלהבין את הסיבה לפער, וזו עשויה להימצא בהשקעות שבוצעו בנכסים וּבציוד, בהפסדים משנים קודמות וכדומה.

  1. ניתוח תחזית תזרים המזומנים
    גם כאשר כל האינדיקאטורים מצביעים על כך שהעסק במצב בריא, עדיין יש לוודא כי די במסגרות האשראי של העסק בכדי לעמוד בהתחייבויות העתידיות. קל וחומר כאשר העסק אינו "בקו הבריאות". את זאת ניתן יהיה לוודא מתוך ניתוח תחזית תזרים המזומנים הצפוי של העסק ואותו נכון לעדכן בתדירות קבועה וגבוהה – אחת לחודש לכל הפחות.

חישוב נתונים אלו והשוואת השינויים לאורך הזמן יספקו תמונה מייצגת בנוגע למצב הפיננסי של העסק ולמגמה שבה הוא נמצא – בצמיחה, בדעיכה או בדריכה בַּמקום.
כשארבעת הממצאים האלה נמצאים בטווח סביר, הרי שהעסק נמצא במצב טוב ואיתנותו הפיננסית יציבה. ככל שהתוצאות מתרחקות מהטווח הסביר, הרי שנדרש לעשות מעשה, לפעול במהירות ולתקן את הכשלים עד לחזרה של העסק למסלול התקין.