פרק 10 – כיצד "לקרוא" את מצב העסק

משק הבית מאופיין בתזרימי הכנסות והוצאות הקרובים בדרך כלל למועד התהוותן (משכורת נכנסת בסמוך לסוף החודש, כמו מרבית התשלומים). בעסק, לעומת זאת, לכל אחד מרכיבי ההכנסות וההוצאות יש אופי תזרימי שונה, הבא לידי ביטוי בתנאי התשלום וּבמועדי הפירעון, כפי שסוכמו עם הלקוחות ועם הספקים. עסק ממוצע עובד מול מספר לקוחות וספקים, וּלכל אחד מהם תנאי אשראי מסוימים. מעבר לכך עליו לשלם מדי חודש בחודשו הוצאות שוטפות כמו משכורות, תשלומי רשויות, שכר דירה, החזרי הלוואות והוראות קבע וכולי. כל אלו יוצרים "סלט" תזרימי המשתקף בחשבון הבנק באופן המקשה על בעל העסק "לקרוא" את מצב העסק...

פרק 10 - כיצד "לקרוא" את מצב העסק

הבנת המצב הפיננסי של עסק אינה עניין פשוט!

משק הבית מאופיין בתזרימי הכנסות והוצאות הקרובים בדרך כלל למועד התהוותן (משכורת נכנסת בסמוך לסוף החודש, כמו מרבית התשלומים). בעסק, לעומת זאת, לכל אחד מרכיבי ההכנסות וההוצאות יש אופי תזרימי שונה, הבא לידי ביטוי בתנאי התשלום וּבמועדי הפירעון, כפי שסוכמו עם הלקוחות ועם הספקים.

עסק ממוצע עובד מול מספר לקוחות וספקים, וּלכל אחד מהם תנאי אשראי מסוימים. מעבר לכך עליו לשלם מדי חודש בחודשו הוצאות שוטפות כמו משכורות, תשלומי רשויות, שכר דירה, החזרי הלוואות והוראות קבע וכולי. כל אלו יוצרים "סלט" תזרימי המשתקף בחשבון הבנק באופן המקשה על בעל העסק "לקרוא" את מצב העסק.

 

אז מה לעשות?

הניתוח הבסיסי שאותו חובה על כל בעל עסק, קטן כגדול, לבצע בתדירות קבועה ושוטפת (מומלץ מדי חודש), כולל ארבעה רכיבים כדלקמן:

  • השוואת נקודת האיזון להכנסה הממוצעת של העסק. סך ההכנסה הממוצעת החודשית של העסק חייב להיות גבוה מנקודת האיזון שחישבת. פער שלילי בין השתיים יצביע על כך שהעסק בבעיה ושהוא צובר הפסדים.
  • חישוב ההון החוזר של העסק. ההון החוזר מחושב באמצעות שקלול (לפי המשקלים היחסיים) של כל רכיבי ההוצאות לפי תנאי התשלום המשולמים בפועל, שקלול כל רכיבי ההכנסות כנ"ל והחסרת התוצאות – כאשר ממוצע אשראי התשלומים נלקח בערך שלילי.

מתוך הנתון שהתקבל ניתן לחשב את מסגרת האשראי השוטפת שהעסק זקוק לה. נתון זה יש להשוות לסך מסגרות האשראי בבנקים.

אם מסגרות האשראי עולות באופן משמעותי (פי שניים או יותר) מהתוצאה שהתקבלה, הרי שמבנה האובליגו של העסק אינו מתוכנן נכון.

  • חישוב יתרת הנכסים וההתחייבויות השוטפות של העסק. החישוב צריך לכלול את כל יתרות המזומן ואת אלו הצפויות להפוך למזומן בעתיד הקרוב, אולם אין לכלול בו נכסים קבועים, ציוד שמשמש לייצור ויתרות רווח או הפסד צבורות.

בצד הנכסים יש לכלול פיקדונות וניירות ערך, יתרות בנק בזכות, יתרת חייבים (בניכוי חובות מסופקים ואבודים), מלאי בערכי עלות הרכישה, המחאות לגביה (שהתקבלו ושטרם נפרעו) וכדומה.

בצד ההתחייבויות יש לכלול יתרת הלוואות, יתרות בנק בחובה, יתרת זכאים, המחאות לפירעון (שנמסרו ושטרם נפרעו) וכדומה.

חשוב מאוד לשאוף וּלהגיע למאזן חיובי, אולם אין במאזן שלילי כשלעצמו כדי לשמש אינדיקציה לכך שמצב העסק רע. במקרה כזה יש לנתח וּלהבין את הסיבה לפער, וזו עשויה להימצא בהשקעות שבוצעו בנכסים וּבציוד, בהפסדים צבורים וכדומה.

  • ניתוח תחזית תזרים המזומנים. גם כאשר כל האינדיקאטורים מצביעים על כך שהעסק במצב בריא, עדיין יש לוודא כי די במסגרות האשראי של העסק לעמידה בתשלומים ובהתחייבויות של העסק. קל וחומר כאשר העסק אינו "בקו הבריאות". את זאת ניתן יהיה לוודא מתוך דוח תחזית תזרים המזומנים של העסק לטווח הזמן של מספר חודשים קדימה.

חישוב נתונים אלו והשוואת השינויים לאורך הזמן יספקו תמונה ברורה בנוגע למצב הפיננסי של העסק ולמגמה שבה הוא נמצא – בצמיחה, ברגרסיה או בדריכה בַּמקום.

כשארבעת הממצאים האלה נמצאים בטווח סביר, הרי שהעסק נמצא במצב טוב ואיתנותו הפיננסית יציבה. ככל שהתוצאות מתרחקות מהטווח הסביר, הרי שנדרשת בחינה מדוקדקת ועמוקה הרבה יותר להבנת מצב העסק והמגמה שבה הוא נמצא.